המשיח הגיע (או משהו כזה)

אני שמחה לבשר שאחד האתגרים הקשים ביותר לפיצוח, פוצח...

חיפשתי ארוכות אחרי שולחן לסלון. לא נתקלתי בשולחן שהתאים לנו באופן ספונטני, ולכן ערכתי יום סיור בשוק הפשפשים, יום סיור בחנויות שבאזור נתניה, חרשתי את האינטרנט, וערכתי עוד סיבוב בהרצל ופלורנטין. בשלב הזה מי שרוצה שולחן סלוני מוזמן לדבר איתי, אם זה קיים בארץ ראיתי את זה.

אלו מועמדים שנשקלו:

השולחן הזה של חפצים ממש מצא חן בעיני, והצלחתי לשדל את המשפחה שלי להסכים שהוא יתאים לנו בטירוף (היו הסתייגויות, אבל לא נתייחס אליהן). אסף בשום אופן לא רצה שולחן עגול בשל סיבות פרקטיות ועלומות. אבל כל מי שעוקב יודע שאסף חייב לי בגדול, לכן ניגשתי לי לחנות לקנות את השולחן, במחשבה שאסף יכעס עלי אבל זה יעבור לו, ולי יישאר שולחן עגול ויפה תואר.

אממה, יש מקרים בהם היקום מתערב ועוזר לאלו שלא יכולים לעזור לעצמם (הכוונה לאספי המסכן), בחנות נשאר שולחן אחרון, והשולחן היה כל כך פגום שעם כל הרצון שלי להתעלם מהפרקטיות נאלצתי לוותר, ולחזור לחיפושים.

באזור נתניה יש כמה חנויות מעולות למשל טולמנס, פנטהאוס, מוסקט, vatsu, והימליה. ראיתי שם אולי עשרה שולחנות שהיו כמעט, אבל לא ממש. למשל השולחן הזה מפנטהאוז:

אין מה לומר שמדובר בשולחן יפה ביותר. אבל הזכוכית נראית לי מסוכנת לציבור מאותגרי הגובה.

בפלורנטין ראיתי את השולחן היפה הזה שסובל מבעיה דומה:

כשאני רואה שולחן זכוכית אני  מייד חושבת  על האחיין שלי מטפס על השולחן בבית שלו ומסיע עליו רכבת... לא מסתדר לרדוף אחריו או אחרי חבריו הדרדקים, כדי שחלילה לא ייפגעו. מספיק בעייתי שקנינו ספה שצריך לשמור עליה מפני יצרני הכתמים.

בסופו של דבר, אכן מצאתי שולחן, ועוד במקום כל כך צפוי, שלא ברור לי איך לא התחלתי שם - בחנות חדרים. בלי להתלבט ולהראות את השולחן לחוות דעת נוספות, לאור רמת היאוש שהייתי בה, פשוט קניתי את השולחן הזה מיד ובמקום:

אחרי שאסף ראה את השולחן הוא הציע  לשנות את שם של "חנות הרהיטים, חדרים" ל"חנות הגרוטאות, מן הרפת ומן הלול". אבל לי לא אכפת, אני מרוצה!