אחד מהזיכרונות הבודדים שנותרו לי מלימודי מנהל העסקים (תואר ראשון ושני) הוא- פירמידת הצרכים של מאסלו שמציגה היררכיה של צרכים אנושיים על פי סדר חשיבות. לא ברור למה דווקא היא החזיקה מעמד במח הספוג שלי... בכל מקרה פיתחתי פירמידה מתחרה משלי.
אני בונה את התאוריה לפי הדברים שאני בוחרת לעשות בזמן שטל ישן. כשטל נרדם אי אפשר לדעת אם מדובר בנמנום של 5 דקות או שינה של שעתיים. לכן אני מייד מתחילה ברצף של פעילויות בלתי תלויות מתוך מטרה להספיק כמה שיותר מהן. לפעמים אחת לפעמים שש ואף יותר. לאחר חודש וחצי של איסוף סטטיסטיקות כך נראית הפירמידה שפיתחתי:
במקום הראשון: מקלחת
המקלחת שלי משרתת מטרה אחת בלבד- לאפשר לי להיראות בין אנשים. לא פינוק, לא טיפוח, רק לא להבהיל או להביך את הציבור הרחב.
במקום השני: צחצוח שיניים
לכאורה צורך דחוף יותר, אבל עקב קוצרו אפשר לצחצח גם כשטל ער, ומסתקרן באופן זמני מהמובייל או מהאוניברסיטה.
את שאר פעילויות הטיפוח המצומצמות שאני עדיין נוקטת בהן (כגון להסתרק, למרוח דאודורנט) אפשר לעשות גם תוך כדי הנקה.
במקום השלישי: קפה
זו מטלה מאוד אהודה עלי, למרות שלצערי עושה רושם שהריח של הקפה מעיר את טל... כבר התרגלתי לשתות קפה קר שעה אחרי שהכנתי אותו. למעשה היה עדיף להוריד את המטלה הזו בסדר העדיפויות.
במקום הרביעי: סידור הבית
למה, אלוהים, למה זה חשוב לי בכלל? לא ברור אם בגלל השעות הארוכות בבית, או שאריות הורמונליות מתקופת הקינון שבסוף ההריון. כשאני מניקה המבט שלי מטייל ברחבי החדר ואני ממש משתגעת מכל נעל זרוקה, חולצה לא במקום, כלים על השיש. לכן באופן לא אופייני מידי יום אני מסדרת ומצחצחת את הבית במהירות האור.
במקום החמישי: ענייני טל (סטריליזציה, ארגון תיק החתלה, כביסה)
טוב, זה הגיוני. יש ילד צריך לדאוג לענייניו.
במקום השישי והאחרון: בישול
יש כמה עובדות בסיסיות - אנשים צריכים לאכול. לא ניתן לבשל ולהניק בו זמנית. בישול היא מלאכה שתובעת זמן. מאידך בישול אינו חיוני לאכילה (כן, אפשר לאכול קורנפלקס שלוש ארוחות ביום). מה שקורה לרוב זה שהבישול נמשך ימים רבים- למשל ביום הראשון אני מקלפת בטטות, ואז טל מתעורר. למחרת אני מבשלת אותן, חצי שעה יותר מידי, כי רק אז סיימתי להניק. וביום השלישי אני מוסיפה חומרים לפשטידה ואופה בתנור בחום נמוך משך זמן לא מוגדר, תלוי איך היום התפתח.
בימים אלה אני פועלת נמרצות למצוא פתרונות לנושא האוכל בחופשת לידה, המסקנות יפורסמו!
כל שאר הפעילויות הן רשות וזכות מיוחדת שמתרחשת פעם ביום יומיים, אי אפשר לצפות מתי. אז כן, ראיתי שהתקשרתם, אני אחזיר טלפון בקרוב, באמת :-)
ולסיכום, מזל טוב לטל לרגל הגיעו לגיל המכובד של שישה שבועות!
אני בונה את התאוריה לפי הדברים שאני בוחרת לעשות בזמן שטל ישן. כשטל נרדם אי אפשר לדעת אם מדובר בנמנום של 5 דקות או שינה של שעתיים. לכן אני מייד מתחילה ברצף של פעילויות בלתי תלויות מתוך מטרה להספיק כמה שיותר מהן. לפעמים אחת לפעמים שש ואף יותר. לאחר חודש וחצי של איסוף סטטיסטיקות כך נראית הפירמידה שפיתחתי:
במקום הראשון: מקלחת
המקלחת שלי משרתת מטרה אחת בלבד- לאפשר לי להיראות בין אנשים. לא פינוק, לא טיפוח, רק לא להבהיל או להביך את הציבור הרחב.
במקום השני: צחצוח שיניים
לכאורה צורך דחוף יותר, אבל עקב קוצרו אפשר לצחצח גם כשטל ער, ומסתקרן באופן זמני מהמובייל או מהאוניברסיטה.
את שאר פעילויות הטיפוח המצומצמות שאני עדיין נוקטת בהן (כגון להסתרק, למרוח דאודורנט) אפשר לעשות גם תוך כדי הנקה.
במקום השלישי: קפה
זו מטלה מאוד אהודה עלי, למרות שלצערי עושה רושם שהריח של הקפה מעיר את טל... כבר התרגלתי לשתות קפה קר שעה אחרי שהכנתי אותו. למעשה היה עדיף להוריד את המטלה הזו בסדר העדיפויות.
במקום הרביעי: סידור הבית
למה, אלוהים, למה זה חשוב לי בכלל? לא ברור אם בגלל השעות הארוכות בבית, או שאריות הורמונליות מתקופת הקינון שבסוף ההריון. כשאני מניקה המבט שלי מטייל ברחבי החדר ואני ממש משתגעת מכל נעל זרוקה, חולצה לא במקום, כלים על השיש. לכן באופן לא אופייני מידי יום אני מסדרת ומצחצחת את הבית במהירות האור.
במקום החמישי: ענייני טל (סטריליזציה, ארגון תיק החתלה, כביסה)
טוב, זה הגיוני. יש ילד צריך לדאוג לענייניו.
במקום השישי והאחרון: בישול
יש כמה עובדות בסיסיות - אנשים צריכים לאכול. לא ניתן לבשל ולהניק בו זמנית. בישול היא מלאכה שתובעת זמן. מאידך בישול אינו חיוני לאכילה (כן, אפשר לאכול קורנפלקס שלוש ארוחות ביום). מה שקורה לרוב זה שהבישול נמשך ימים רבים- למשל ביום הראשון אני מקלפת בטטות, ואז טל מתעורר. למחרת אני מבשלת אותן, חצי שעה יותר מידי, כי רק אז סיימתי להניק. וביום השלישי אני מוסיפה חומרים לפשטידה ואופה בתנור בחום נמוך משך זמן לא מוגדר, תלוי איך היום התפתח.
בימים אלה אני פועלת נמרצות למצוא פתרונות לנושא האוכל בחופשת לידה, המסקנות יפורסמו!
כל שאר הפעילויות הן רשות וזכות מיוחדת שמתרחשת פעם ביום יומיים, אי אפשר לצפות מתי. אז כן, ראיתי שהתקשרתם, אני אחזיר טלפון בקרוב, באמת :-)
ולסיכום, מזל טוב לטל לרגל הגיעו לגיל המכובד של שישה שבועות!
מותר להגיב? (מניחה שכן. מדיה ציבורית וכאלה).
השבמחקממרום שלושת ילדי יש לי מילה אחת לומר לך: מנשא. הכל, למעט מקלחת, אפשר לעשות עם תינוק במנשא. וגם להיניק (ממרום שבע+ שנות ההנקה המצטברות שלי, לא להתפלץ) אפשר בעמידה, עם יד אחת, אפשר גם לאכול תוך כדי (אומרים שאפשר לזהות תינוקות יונקים לפי פירורי האוכל שיש על ראשם). ובכלל, זה הולך ונעשה קל ככל שהזמן חולף.
ולגבי הפוסט הקודם, בתור יועצת הנקה אין לי אלא להצטער שנתקלת בכמה מהנציגות הפחות מוצלחות של המקצוע. לא כולן כאלה- ולראיה, מימי לא אמרתי אף אחד מהמשפטים שציטטת.
טל מתוק להפליא, תמשיכי ליהנות ממנו :-) ו...שפע חלב ;-)
אין עליך! קרועה שכמוך :)
השבמחקמיה - מותר לגמרי להגיב (ממש כיף לי לדעת שקוראים). דבר ראשון תודה על הטיפ, יש לי מנשא ובזכותך אני אתנסה איתו כבר מחר!
השבמחקאני צריכה לזכור שזו מדיה ציבורית ומי שלא מכיר אותי יכול לקחת את מה שכתבתי יותר ברצינות מהכוונה שלי. חשוב לי קצת לתקן, אני מכירה הרבה אמהות שיועצות הנקה הצילו להן את ההנקה, וגם לי הן עזרו.
עצה שקיבלנו לפני הלידה, ואני שמחה להעביר אותה הלאה - למצוא יועצת הנקה שתוכל לבוא לעזור בימים הראשונים, כזו שתהיה באותה גישה כמו ההורים. (כל אחד ומה שמתאים לו - להתאבד על ההנקה או לנסות ולקוות לטוב).
אז שוב תודה - כל עצה אחרת שיש לך לאור הקילומטרז תתקבל בברכה :-)
בקשר לפסגת הפירמידה, אנחנו מזמן החלטנו שדנה תאכל קורנפלקס עד גיל שמונה עשרה, ואז נשלח אותה לצבא, שהם ידאגו לה שם.
השבמחקושוב את מבריקה, כמו בית של יהודיה טובה לפני ערב החג, נגיד. הזדהיתי עם הכל, גם עם הקורנפלקס (אצלי זה לחם וגבינה, אבל אותו עקרון). אני מוצאת את עצמי מתגעגעת לעבודה על מנת לחזור לאכול ארוחות צהריים.. מצד שני, שמישהו יגיד לי (וזה דחוף) איך מספיקים להתארגן ולארגן שני פעוטים בבוקר כדי להגיע עד 9:00??
השבמחקאורלי - את הקוראת מספר 1!
השבמחקדנה ורואי- רק שכנעתם אותי יותר למצוא פתרון לסוגיית האוכל.
לגבי הגעה ב-9 למשרד, גם בלי שני פעוטות זה גדול עלי...
ה-like של דורית, זה בעצם אני, אמא
השבמחק