טל הקטנטן מילא את החיים שלנו באושר ואהבה עצומים. אני מקדימה ומציינת את זה כדי שלא תיווצר תמונה לא נכונה לגבי ההצהרה הבאה - לפעמים נדמה לי שמאז שהוא הגיע המטרה המרכזית שלי היא שהוא יישן.
השיטה לתינוק ישן טוב מתחלקת לשניים:
- להרדים אותו
- לא להעיר אותו
איך עושים את זה? אין לי מושג. הייתה תקופה שחשבתי שטל הוא כמו מבוגר ישן אך ורק בלילה, אחרי כן ייחסתי לו כל מיני גזים וכאבים שיסבירו למה הוא מתלונן. עד שהתברר שהאוצר שלנו עייף מאוד ואבא שלו אפילו מצליח להרדים אותו (חמסה חמסה), כלומר, הבעיה היא שלי. בינתיים אני מרדימה אותו בהליכות א-ר-ו-כ-ו-ת בעגלה. ומה עם כל ההמלצות על זה שכשהתינוק ישן גם האמא צריכה לישון? לא בבית ספרנו.
האתגר השני הוא לא להעיר את טל. בעגלה גם סירנה של אמבולנס לא ממש משפיעה עליו (שוב חמסה חמסה), בבית אין רשרוש שהוא מפספס. החל מהמקרים החמורים שבהם מעירים אותו בזדון כגון כשאסף מתעטש, מרצון טוב כאשר אני לוקחת אותו לידיים כשהוא מתלונן במיטה, ומתברר זה היה קיטור מתוך שינה (לשעבר בשלב זה). המשך בהתנכלויות של עיריית תל אביב באמצעות צוררי השינה משאיות הזבל ומפני העלים. ועד התהפכות שקטה במיטה, "קנאק" מהרגל שלי, ועוד שלל רחשים קלים מחסלי שנ"צ.
שלא תחשבו שאני לא יודעת מה העמדה של הסופר נני, הלוחשת לתינוקות, ושאר היועצים. אני פשוט לא מסוגלת להשאיר אותו לרטון בעריסה, מסכנון קטן. אני רוצה שהוא יהיה מבסוט כל הזמן, גם אם בגלל זה בדיוק הוא מת מעייפות.
אבל לפעמים הקסם מתרחש ואז טל ישן כמו מלאך עם הפנים בקיר ויד מחוץ לעריסה. כן,ככה בדיוק ישנים מלאכים!
לילה טוב פוצקילול שלי!
אחותי,
השבמחקI hear you
איזה מזל שאנחנו ביחד בזה :)
באש ובמים :-)
השבמחק