יום שלישי, 24 באוגוסט 2010

יום השואה לנמלים

בקרוב נחגוג לראשונה את יום השואה לנמלים, לחג הזה יש עוד שם (שיותר מתאים לילדים) והוא ראש השנה לפירורים.

ממנהגי החג:
פיזור כופתאות לנמלים
העלאת ה"כותפאות" קורבן למלכת הנמלים
המלכה בטובה אמורה להתפגר
והנמלים אמורות לעזוב

השנה בגלל שזו השנה הראשונה שבה אנחו חוגגים את יום השואה לנמלים קניתי גם מלכודות נמלים.
אתם בטח חושבים על משהו כזה:
אז לא, גם לא מדובר במלכודת דבק שתופסים עליה נמלים ואחר כך משחררים בחוץ. בעצם זו אותה שיטה בדיוק - במכודות יש כופתאות למלכה, שהנמלים החרוצות אמורות להעביר אליה (העבודה משחררת, כן?).

ועכשיו לשאלות הספקנים-
האם כל שיטות ההשמדה שצוינו עד כה יעילות?
ככל הנראה לא, אבל כבר עשינו ריסוס שלא עבד, השיטות האלה לפחות לא רעילות לנו. כך שנוכל להשאר בסביבה ולהמשיך לטפל בנמלים באופן פרטני.

לאור הכישלון הצפוי האם אנחנו חוששים שהנמלים ינסו לנקום?
בהחלט, למשל אחרי הטיפול הפרטני בנמלים אני מרגישה עקיצות פנטום (שנגרמות על ידי רוחות רפאים של נמלים).

האם חגיגת יום השואה לנמלים יפה לקרמה?
לא, היא מאוד גרועה לקרמה.

האם אנחנו כיהודים יכולים לסלק אחרים על סמך גזע בלבד?
פחח...
כמו אלי ישי גם אני אסתתר מאחורי הטיעון שהן מפיצות מחלות, ואתם לא הייתם רוצים לגור איתן באותו בית.


יום שני, 23 באוגוסט 2010

זהירות ממכר

לא יודעת עד כמה ניתן היה לראות בצילומי המיטה החדשה את הסדינים המדהימים שלנו:
קניתי אותם ב B-knit חנות חמודה בדיזינגוף

הסדינים נראים רגילים ופשוטים, וכבר פה יש הישג. אני ממש שונאת סדינים צבעוניים ומקושקשים. נראה לי שהם מקלקלים את השינה. לא שאני מבינה משהו בשינה מקולקלת... אני ישנה כמו דוב המערות.

מה שהופך את הסדינים האלו למסוכנים לציבור הוא הבד המדהים שלהם, אחרי שישנים עליו לא רוצים בשום אופן לישון על סדינים אחרים. זה לא נשמע כל כך מזיק, אלא שהם יקרים רצח (לדעתי מחוץ לסיילים הם עולים קרוב לאלף שקל).

אסף החמוד קנה לי סט למתנת היומולדת הראשונה. מאז אנחנו ישנים עליו כמעט ברצף למעט הפסקות כביסה קצרות. באמצע החודש היה סייל של 40% ואני התייצבתי ראשונה בחנות והוספתי לנו עוד סט לגרדרובה.

מעכשיו אם לא נתרשל מאוד בכביסות נישן באופן אקסקלוסיבי במיטת חלומות רכה ונעימה.

יום חמישי, 19 באוגוסט 2010

מתנה למטבח

היום קניתי מתנה למטבח שלנו. הוא היה מטבח ממש טוב, והרוויח את זה לדעתי.

קניתי לו בקבוק פנסי לסבון כלים מ"חדרים"

בפעם הבאה נבחר סבון קצת יותר יפה, נראה לי שסגלגל יעבוד, יש כזה? אולי יש סבון כלים בריח לוונדר?

תתחדש!


יום רביעי, 18 באוגוסט 2010

הארנב והצב - עדכונים

מי שמו כסף על הארנב? אתם חייבים לי 100 שקל!

הארנב (כלומר המיטה) הגיע אחרון חביב בתחרות מול הספה. אבל הארנב הזה הצדיק מאוד את ההמתנה. לזכותו נזכיר שהזמנו את המיטה אחרי הספה, כך שלא הייתה פה תחרות ממש הוגנת.

תראו איזו מיטה מהממת חושים:
איזו יפה! איזו נוחה! איזה כיף שהיא פה!

לכל מי שלא עקב המיטה הוזמנה מנגריית מוטי סעד, ובשמה המלא "מוטי סעד חקלאות ונגרות בע"מ", השם לא מבטיח, לעומת זאת האתר של הנגרייה כבר מצדיק את הציפיות (תרתי משמע).

בשבוע הבא מוטי סעד בכבודו ובעצמו אמור לבקר אצלנו להציע נגרויות מעולות, אנחנו מחכים בקוצר רוח.


יום שלישי, 17 באוגוסט 2010

Uptown Sofa

בשיטוטי בחנויות העיצוב התאהבתי בספה שהייתה מחוץ לליגה שלי.

והנה מושא אהבתי. כדי שלא תנחרו בבוז אני אתנצל ואומר שהיא הרבה יותר יפה פנים אל פנים, והכי מרשימה כשהיא פוגשת את הישבן. הספה היא מ"פרימיטיב - גלריה לרהיטים" והיא עולה לפחות 17,000 שקל, אולי יותר, תלוי בגודל ובבד...
היה ברור שלא נקנה את הספה, ולכן חיפשתי אלטרנטיבות. קיבלנו המלצה על חנות מוצלחת בפלורנטין, ושם המעצבת הראשית הבטיחה ליצר עבורנו את אותה ספה, אפילו טובה יותר בהרבה פחות. ברור שקפצנו על ההזדמנות.

השבוע הגיעה הספה, וזו הצגת הבכורה שלה
דומה, אבל לא אותו דבר...

המעצבת הבטיחה שה"פופיות" תקרה מעצמה אחרי שבועיים של שימוש. אז לא נתבכיין (בינתיים), אלה נשב ונחכה שתבקע לנו ספת חלומות בסלון!

עדכונים, בעוד שבועיים.

יום חמישי, 12 באוגוסט 2010

מיקרו בלוגינג

מיקרו בלוגינג - איזה שם מכובד לעצלנות!

הבית שלנו מתקדם כל הזמן, אבל אני פשוט לא מגיעה לכתוב.
אז בינתיים, טעימה- חנכנו את שולחן האוכל לכבוד ביקור של אח שלי.
ככה נראתה ארוחת הערב. נכון בייתי? נכון יפה?























נכון?

יום שלישי, 10 באוגוסט 2010

הארנב והצב

הספה שהזמנו לוקחת 45 ימי עבודה, לעומתה המיטה לוקחת שבועיים בלבד.
מי יגיע קודם? לא כדאי להמר על הארנב...

(כל הזכויות לארנב שמורות ל zuuzi)


יום שלישי, 3 באוגוסט 2010

חיסול חובות (שיעמום מחץ) פוסט למיטיבי לכת

יש נושאים שפתחתי בעבר, שהגיע הזמן לסגור.

הנושא הראשון היה מים טהורים וטעימים לדירה, כתבתי על זה כאן. אז מה בחרנו?
מערכת סינון מים של Everpure, קנינו אותה דרך אקווה-ספרינג. השיקול המרכזי והמדעי שלנו היה שלהורים שלי יש את אותה מערכת והמים שלהם טעימים. אלו החששות שהעלתי בזמנו:
יתרונות - תמיד יש מים, חביב לסביבה, גם אסף ישתה מים טהורים- הכל נכון
חסרונות - הכי באסה למלא בקבוקים - דווקא הזרם ממש בסדר
תחזוקה מסוימת- בקטנה, פעם בשנה מחליפים פילטר
תופס את מקומם של הסבונייה או טוחן האשפה בצד הכיור - לא נכון, אפשר לקדוח עוד חור, אבל בינתיים ויתרנו.
מחיר - המערכת עולה 888 שח', ועוד 250 לפילטר שמספיק לשנה בשנים הבאות. יש מערכות יותר זולות בהרבה. אבל זה רק מעורר חשד, נכון?

הנושא השני היה יבוא אישי של וילון אמבטיה, שכתבתי עליו כאן
הוילון הגיע והוא יפה לאין שיעור, תמונות לא יכולות לשקף את מלא היופי. אסף חושב שהוילון מוזר למראה (מה שרק מחזק את הטיעון שמדובר בוילון מקסים).
עצם הגעת הוילון היא כמובן משמחת. לעומת זאת בתהליך נצברו הוצאות ענק על "היבוא"- 40 שקלים למשלוח מארה"ב, 40 שקלים לדואר בארץ, 210 שקלים למכס החצופים, כך שסך הכל מחירו הכולל של הוילון הגיע לכמעט (אני מתביישת) 500 שקל, שזה מטורף, ולא הגיוני...
נראה לי שבכך מיציתי את חווית הקניות אונליין בחו"ל, אלא אם כן אני אלמד שיטה להוזיל את המסביב.

הנושא השלישי היה בעצם שאלה האם השירות של טרקלין חשמל יהיה מוצלח כמו התמחור, כתבתי עליו כאן.
זה היה די מזמן וסך הכל היה ממש בסדר, הגיע מה שקנינו, בזמן, והכל עובד. לא שנפלתי מהשירות, אבל איך אפשר ליפול ממנו? מה כבר הם יכולים להציע?

יופי, אין יותר חובות, קדימה לדרך