יום ראשון, 30 במאי 2010

לבן על לבן

איקאה מפעילים אתר שמציג בתים אמיתיים של אנשים בעלי טעם משובח. הבתים פוטוגניים, וכיף לעלעל בעמודי האתר להשראה (שזה שם יפה להעתקה).

אחד הבתים באתר הוא הבית הלבן של פאולה. זה מה שמספרים הבעלים על הבית:
פאולה: אנשים חושבים שאני פחדנית כי הבית שלי הוא רק לבן, זה התפתח כתהליך. ככל שהוספנו עוד לבן לדירה הרגשתי רגועה יותר. אני בוחרת רהיטים שיכולים להציל את הטעויות של החיים, הכל כביס ואני בן אדם מסודר.
ארתור: עבור אשתי פאולה הכי חשוב שהבית יהיה פונקציונלי, אבל אני אוהב את האסתטיקה של הבית הלבן שלנו. הוא כל כך בהיר שהוא מרגיש כמעט שקוף. אני אוהב את תחושת הפתיחות - זה ממריץ.

כך נראה הבית
 
 

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
   
 
 























יפה נכון? כשבחרנו חומר גמר חשבתי על בית בהיר מאוד, בהמשך שיניתי כיוון במחשבותי, ואחרי הביקור באתר יש לי שוב חשק לבית כזה בוהק. כרגע עוד אפשר להלבין את הדירה כי המטבח שלנו לבן לגמרי, הקירות לבנים, וגם החרסינות. לעומת זאת הרצפה שלנו כהה וגם ארונות האמבטיה לא לבנים, בכל מקרה לא ננסה להגיע ל 100% כי לא נצליח להיות פנטים.

אז זה באמת מאוד יפה, מאידך אסף ואני קצת מטונפים, וגם עצלנים. מה שמעביר את אתגר שימור הדירה לבנה לאגוסטינה החמודה, ולא ברור לי כמה היא תריב עם כל כתם...  חוצמזה שאני בשום אופן לא מוכנה שהעיצוב של הדירה יגביל אותנו במהלך החיים ולכן לא תהיה ספה לבנה או שטיחים לבנים. יש גבול לכל תעלול והוא עובר ממש לפני הורדת נעליים בכניסה, והקצאת אזורים מיוחדים לקריאת עיתונים.

לאור המגבלות מה שנוכל לעשות הוא לבחור חדרים שיהיו לבנים, למשל המטבח ופינת האוכל, חדר עבודה וחדר שינה. וכבר חשבתי שאני רוצה יותר עץ וצבעוניות שמחה (כמו שהראיתי פה). אוף, קשה להחליט. בוא נשאל את אסף-

אני: "אספי, מה דעתך על בית שמעוצב רק בלבן"
אסף: "בית רק בלבן זה ממש מעולה, קוראים לזה בית חולים"

אם ירצה השם אין זו אגדה

תראו איזו הודעה קיבלנו בשלישי שעבר - אם ירצה השם השבוע נקבל את הדירה שלנו...
כנראה בתגובה לכל שנות החילוניות, השם לא ממש מתעקש שנקבל את הדירה דווקא השבוע, ובכל זאת ביום חמישי נוזמן לבקר בדירה לבדוק האם הכל תקין.

אזהרה: כל מי שנוטה לכיוון אופטימי בהקשר של מעבר לדירה עושה זאת על אחריותו, ובניגוד לכל היגיון. אני נוטה לאופטימיות. היפ היפ, הוריי!

יום חמישי, 27 במאי 2010

מבט אל העולם שמחוץ לדלתנו

היום חשבתי קצת על מה שקורה מחוץ לבית שלנו, מעבר ל-ד' אמותינו. טוב, לא ממש רחוק, מחוץ לדלת, למטה, עוד יותר למטה, נכון שטיח הכניסה!

בדירתנו הנוכחית מחוץ לדלת שלנו אין כלום... בבית הקודם היה שטיח שעבר עם המסדרון מהבעלים הקודמים, אחורי זה היה שטיח בשותף עם השכנה שלנו.

לקראת המעבר לבית חלומותינו, חשבתי לעדכן את הגישה לשטיחי כניסה, והפעם להשתמש באחד אמיתי, ממש לקנות אותו, סטרטאפ!

אלו האופציות שראיתי עד כה:
השטיח שהכי אהבתי כשגרתי בניו יורק, שמתכתב כמובן עם הוולקם האוטומטי, אמזון, $15, אולי קצת מעליב? בעיני מצחיק מאוד, וגם מסתדר עם היחס של אסף לאירוח
Space Invaders אותה כוונה אנטי סוציאלית, אבל למיטיבי לכת, $110, זה סרטון הסבר
שטיח מהמם מעץ חתוך, מאנרופולוגי (שכבר כתבתי עליהם פה), 300 שח',
השאלה- לא מפתה גנבים? אני הייתי מתקשה להתאפק... נו, כנראה הייתי מתאפקת, אבל מי שרואה כזה ולא דחוף לו הקטע המוסרי, שיביא לי
איקאה משמימים בדוגמאות שבאתר שלהם, 145 שח', אולי יש דברים יותר מרשימים בחנות? ייבדק
חדרים כרגיל מפגינים אסתטיקה מרעננת, אפשרות שתשקל
קני קש מציעים שטיח מדשא מלאכותי, 80 שח', האמת רעיון מעניין, ולגמרי פשוט להכנה
ארביטמנ'ס גם הם באסתטיקה, 179 שח', חביב וזהו
 
ולמקום הראשון שלי, סוהו, 139 שח', שטיח שנראה כמו מכסה של בור ביוב, בטובם עוצבו שטיחים מהביובים של הערים היפות בעולם, אני בעד ניו יורק כמובן
אני בהתלהבות: "אספי, בזמן שראית כדורסל כתבתי עוד פוסט, על שטיחי כניסה!"
אסף בתגובה: "אוי ואבוי, הבלוג שלך הולך ומתדרדר"

מה תגובתכם- יש שווים אחרים? איזה הייתם בוחרים?


יום שלישי, 25 במאי 2010

מי הוא האסף

לא קשור לכלום, אבל עוזר להבין מי הוא האסף שאיתו אני מתמודדת. זה מה שהוא כתב לי בתשובה לאימייל בנוגע לטוויטר-

"מה את מדברת, רק פתחתי ת'חשבון באפריל וכבר יש לי 0 twits עם צפי גידול של לפחות 0 twits בשעה. שימי לב שהסיכון אפסי! (יידרש ארוע מאד חריג כדי שתתרחש ירידה בכמות ה- twits לשעה).

ורק בגלל שעוד באירופה היית סקפטית, אני מפנה אותך אל איליין בראון שקלטה את הפוטנציאל המדהים הרבה לפני העדר וכבר עוקבת אחרי במשך שבועיים...

(להערכתי תוחלת החיים שלה תקבע שיא שלעולם לא יוכל להישבר אם היא תחזיק מעמד עד ה – twit הראשון שלי)"

אי לב יו בייבי

יום ראשון, 23 במאי 2010

בחדרי-חדרים

אל בהלה, סתם שם מתחכם לפוסט... אתם עוד פה?

אם יש משהו לגביו אסף ואני חלוקים מחלוקת עמוקה ותהומית, זו החנות "חדרים". אני אוהבת את החנות הזו אהבת אמת, מבקרת בה בהתמדה עוד מפעם כשלא יכולתי לקנות שם ולו כוס, ועד היום שאני בהחלט יכולה ומתכוונת לקנות שם את הריהוט לדירה שלנו.

לדעת אסף את הריהוט שמוכרים בחדרים אפשר פשוט לאסוף נטוש בקיבוץ שלו, והם אפילו יודו לנו.

אז יאללה -
מהמזכירות אני רוצה כאלו כיסאות
 

מהבתי ילדים כאלו מנורות

מחדר האוכל כאלו כדים וקומקומים



















מהמחסן של המטע כזו מיטה
ומהאורוות כזה שרפרף
את הספסל הזה שאסף אומר שאפילו ברפת לא היו מכניסים, כנראה נצטרך לקנות














יום שבת, 22 במאי 2010

מקורות המים (פוסט ארוך אך משעמם)

כצפוי אנחנו עוד לא קרובים למעבר דירה, תודות ליזמים בטלניים במיוחד שבונים את הבניין כבר עשר שנים ולא מעוניינים לעבוד ברזולוציות של שבועות. בכל זאת, נראה לי שכבר אפשר לחשוב על מקורות המים בדירה שלנו.

אסף שותה בעיקר מי ברז (פיכסה) ואני מים מינרליים, זה דווקא לא בגלל שאני מרשעת, לאסף נמאס לסחוב.

האלטרנטיבות:
1. מי ברז
יתרונות - זול ולכאורה כבר קיים בדירה (כלומר הברז קיים, ומה עם החיבור לעירייה? החיפזון הוא מהשטן!)
חסרונות - הטעם כל כך מגעיל שאני מעדיפה להתייבש, בסופו של דבר אני אפנה לדייטקולה וקפה שזה לא בריא (כך טועה אסף)

2. בקבוקי מים מינרליים
יתרונות- טעים, הבקבוקים מגיעים מלאים ומתאימים לליד המיטה ולמקרר
חסרונות - כבד, עושה בלאגן גדול, ורע למצפון. לא מאמינים? תראו את הסרט הזה http://storyofstuff.org/bottledwater
מחיר - עלות חודשית בערך 60 שקלים, אם אסף גם היה שותה היינו מגיעים ל 225 (הוא גמל ידוע)

3. בר מים, או בשמו המוכר יותר תמי 4
יתרונות - לא צריך לסחוב, גם אסף יזכה למים טהורים (ככה אני קוראת למים מינרליים), יכול להחליף קומקום חשמלי.
חסרונות - מפלצת על השיש, באסה למלא בקבוקים, במטבח שלנו הבר יפנה לכיוון הסלון כי אין משטח עבודה במטבח שניתן לוותר עליו.
מחיר בין 120 ל-150 שקל לחודש, תלוי בהסכם השירות (אחרי 3 שנים אם המכשיר עדיין עובד אז ממש זול)

4. בר של בקבוקי מי עדן גדולים
יתרונות - לא אנחנו נסחוב, אפשר למקם רחוק מהברז.
חסרונות - מפלצת אבל הפעם ממש ממש מכוערת, באסה למלא בקבוקים.
מחיר - להערכתי 75 שקלים לחודש, בהנחה שאסף ממשיך לשתות מי אפסיים מוניציפליים.

5. מערכת סינון מים + ברז
יתרונות - תמיד יש מים, חביב לסביבה, גם אסף ישתה מים טהורים.
חסרונות - הכי באסה למלא בקבוקים, תחזוקה מסוימת, תופס את מקומם של הסבונייה או טוחן האשפה בצד הכיור.
דרך אגב הסעיף שנראה שולי - "באסה למלא בקבוקים" הוא זה שדוחף אנשים נואשים לדייטקולה.
מחיר - אם לוקחים הכל מתמי 4 זה יעלה בסביבות ה-70 שקל לחודש, לא חיפשתי עדיין פתרונות זולים יותר או טובים יותר.

הפעם נשמח לתגובות מבעלי ניסיון או בעלי דעה- מה עדיף?

יום חמישי, 20 במאי 2010

מעודדת צמודה

את הפוסט הזה ניתן לקרוא בטון מתלונן, או בטון פרודקטיבי של עידוד וטיפוח (איך שבחרתם לקרוא אותו אומר יותר עליכם מאשר עלי).

יש פער בתפיסה שלי את אסף ושלו את עצמו. לדעתי הוא יכול לנגר, הכל שאלה של מוטיבציה. אסף סובל מבעיית דימוי עצמי שבשלה הוא מאמין שהוא לא יכין את הדברים הבאים עבור הבית שלנו:

שולחנות צד מגזעי עץ משוייפים






































שולחן אוכל מקרשים, כמו בקפה לנדבר שבבריכת גורדון















מדפי ספרים מטורללים כמו אלו של הטחנה לעיצוב
נחיה ונראה...

יום רביעי, 19 במאי 2010

קלישאות

דברים שרק אני עושה בבית
  • הכנות לבואם של אורחים (ראה ערך "קדחת האורחים", הערך חסר בינתיים)
  • כל מה שקשור לקישוט ועיצוב. לאסף יש "רשות וטו", כלומר יש לו זכות להטיל וטו, ולי יש אפשרות לקבל אותו אם אני רוצה
 דברים שבעיקר אני עושה בבית
  • מבשלת
  • משקה עציצים
  • שותה מים מינרליים
  • מכינה לי קפה (ניתן לקרוא בטון מתלונן)
דברים שאני עושה יותר
  • מסדרת לקראת ביקור של אגוסטינה החמודה 
  • פותחת תריסים
  • מעבירה כלים מהכיור למדיח (אסף סולד מהמדיח, וכמעט לא מתקרב אליו עד שהוא מלא / נקי)
  • מנקה את השיש והכיור
  • יוזמת פגישות עם חברים 
  • מציעה שנצא, בוחרת לאן הולכים, מזמינה מקומות
דברים ששנינו עושים
  • כביסה
  • מפעילים ופורקים מדיח, וסוחטים מחמאות בתמורה
  • משלמים חשבונות
  • מכינים אוכל קל כמו ביצים, סנדוויצים
  • מתעלמים מערמות הניירת עד שלב הכאוס, ואז מעלימים אותן
  • מפסידים בקרב מול היתושים
דברים שאסף עושה יותר
  • קניות בסופר
  • מאוורר את חדר השינה, ואומר "יש אנשים ששונאים לאוורר את חדר השינה שלהם, למזלנו הרב את לא אחת מהם"
  • עושה לי נעים בגב, או כהגדרתו "נעימים"
  • מחליף נורות
  • מתמודד עם האנשים הסלודים עלינו
דברים שבעיקר אסף עושה
  • זורק זבל, לאסף יש גישה מאוד מעניינת לתחום סילוק האשפה, הפח צריך להיות נקי וריק, את האשפה אוספים בשקית שנמצאת על השיש (!) ואותה הוא זורק מידי יום
  • מפעיל את דוד המים החמים, אני לא מתערבת בזה, יותר מידי שיקולים מתמטיים
  • סוחב מים מינרליים 
  • רואה ספורט בטלוויזיה
  • מתקן דברים שהתקלקלו
דברים שרק אסף עושה
  • הורג ג'וקים (חמסה חמסה, בדירה הזו עוד לא היו לנו, אם לא יהיו בבית הבא אני אצום ביום כיפור ו/או אקריב בתולה להר געש, מה שצריך)
אסף בתגובה - "מה אני יכול לעשות שאני עושה הכל בבית הזה"

יום שני, 17 במאי 2010

היום המאושר בחיינו

אחת לכמה ימים אני שואלת את אסף "אתה יודע איזה יום היום?" ועונה מייד "היום זה היום המאושר בחיינו!"

ולמה מגיע לנו כל האושר הזה?

בעבר המביש, היה מדובר ביום רביעי שבו שודר פרק מהעונה הראשונה של "הישרדות". השתפרתי מאז, ויש לי פחות התמכרויות כאלו. בעיקר כי אסף אוסר עלי להקליט ובמקרים חמורים כגון "האח הגדול" אפילו לראות ולו פרק אחד. במאמר מוסגר, אני נהנית מתחושת עליונות שלגמרי לא מגיעה לי, משום שלא ראיתי את האח הגדול עונה 2. ומחזיקה אצבעות לגמילה מ"כוכב נולד" עונה 17, או מה שלא יהיה שמתחיל עכשיו.

אחת לשבוע, היום המאושר בחיינו חל ביום שני שבו אגוסטינה החמודה מגיעה וליום אחד הכל נקי ומסודר. זה יום מעולה לבקר אותנו, כי כך נחסכת לי קדחת האורחים, שעליה יסופר בפעם אחרת, (יש גבול לכמות המאמרים המוסגרים).

התזמון האחרון בו חל היום המאושר בחיינו, הוא בימים בהם הספל האהוב עלי אינו במדיח, וזמין לי לקפה של הבוקר. זה קורה אחת לשלושה או ארבעה ימים. אם הספל נקי ביום שני, זה נחשב פעמיים כי טוב.

הכירו את כוכב הפוסט, ניסיתי לסדר לו סביבה אומנותית כדי לא לצאת עלובה מידי, ספק שזה יעשה את העבודה:
כמה מהרעיונות שאסף הציע היו לקנות עוד ספל כזה, או לשטוף את הספל במו ידי, כדי שתמיד יהיה נקי. כל מי שמבין קצת בהתנהלות המין האנושי יודע שאז אני אקח את הספל כמובן מאליו, ויותר הוא לא יגרום לי שום אושר, חבל...

אלו הסיבות שהפכו את שאר הספלים שלנו לפסולי חיתון-
1. ספלים צבעוניים מבפנים
2. ספלי זכוכית, כשמלצרתי יצא לי להכיר חובבי נס על חלב בספל זכוכית, מה שרק חיזק את פסילת הספל הזה לחיתון
3. ספלים קטנים מידי, למה לטרוח בכלל להכין קפה אם בסוף נשאר טעם של עוד
4. ספלים שחולקו כמתנות מחברות, מביש ביותר
5. ספלים בעלי שפה עבה (משום מה זה לא נשמע לי פוליטיקלי קורקט להגיד את זה)
זהו, אלו כל הספלים שלנו. יכול להיות שהגיע הזמן לוותר על הימים המאושרים בחיינו, ולחדש קצת את המלאי.

יום ראשון, 16 במאי 2010

פיקניק יומולדת לגיא ויעל

כחלק מהצהרת הכוונות של הבלוג הזה וכמובן גם שלי, הדרך להפוך דירה לבית כוללת מידי פעם לאפות או לבשל משהו. אז למרות שעוד לא הגיע רגע האמת אני כבר מתאמנת, שיהיה קל בקרב.

בעבר הלא מאוד רחוק הגישה שלי לבישול כללה הכנת אוכל נא בלבד. כמו שעון תקוע אפילו אני דייקתי מבחינת אופנה קולינרית מספר פעמים. אבל לא עוד, כבר מספר שנים שאני מבשלת ולעתים נדירות אופה. הרפרטואר לא רחב ביותר, אבל אסף מאוד מפרגן, למזלי (ולמזלו).

הדבר שמימיי לא אפיתי הוא עוגה, זה נובע מאמונה חזקה בקרב המשפחה שלי שיש לנו מגבלה גנטית שמכשילה עוגות. וכך למרות שיש לנו בשלנים מצוינים, כשצריך עוגה האמיצים ביותר מכינים מתערובת של פילסברי, והיתר קונים.

אבל כאמור לי יש תוכניות, ולכן היום לכבוד היומולדת של גיא ויעל, בפעם השלישית הכנתי עוגה, את אותה עוגה כמובן, המתכון נלקח מבישולוג, עם התרגול העוגה יוצאת כל פעם פחות יפה. ובכל זאת מדובר בחגיגה - עוגה אמיתית תוצרת בית, שאני אני הכנתי.

איך מכינים עוגה:
1. מתכון זמין















2. כלים מתאימים, שימו לב לפער בין כלי המדידה המתקדמים, למיעוט השימוש. פער דומה לזה שבין הביצועים לרכישות שביצעתי בתחומי הרולרבליידס והסקי. אם נדייק, אני מצטיינת בשופינג, בשאר פחות, אבל אז כבר לא אכפת לי.
3. חומרי גלם, תמונה זו היא הומאז' לבלוג בצק אלים. הלוואי שהייתי מבשלת ככה, מצלמת ככה, כותבת ככה או מעצבת ככה...
4. השלב הבא הוא עוד הומאז' (הפעם בצחוקים) לבצק אלים, בשום בלוג בישול לא מופיע שלב כזה משום מה...
5. כך נראתה העוגה לפני האפיה:
6. כך נראה הצד הטוב שלה אחרי האפיה
7. כך ניראת העוגה מצידה השני (בהשפעת הגנטיקה המשפחתית)
שיהיה במזל טוב!

יום שבת, 15 במאי 2010

אורז עבודה

העיצוב הסקנדינבי ידוע כעיצוב מוצלח במיוחד, ולראייה לכולנו יש המון דברים מאיקאה. (גם אם ננסה להחביא אותם בין פריטים אחרים, כדי שלא נרגיש שאנחנו גרים בבית של השכנים שלנו). אתמול גיליתי עוד נציגות של תכולי העיניים בארץ, והפעם בלי ההמוניות!

בדנמרק פועלת חברה בשם Rice שמייצרת המון דברים לבית שנעים על ציר השימושיות והאסתטיקה. קצת על החברה, בתרגום של Google Translate בשביל הבידור:

"רייס הוקמה בסוף 1998 - נולד רק כמה חודשים אחרי שהבן שלי מקס. הרעיון של רייס היה "בבניה" זמן - בעלה הצרפתי פיליפ שלי ורציתי שינויים בחיינו - אנו התגורר בפריז כמעט 15 שנים יחד. לשנינו היו משרות גדול, אבל הרגשתי צורך להאט - יש חיים שבו שנינו נסע באותו זמן וליהנות אורח חיים שקטים יותר ...

שלי חבר יקר מבית הספר הנס היה מבוסס בתאילנד - וכבר עובדת עם homeware. במהלך ארוחת צהריים ארוך מאוד בצד המדינה הצרפתית - החלטנו לנסות למכור כמה דברים שהוא יכול לקבל, ולאחר מכן לשלב עם כמה פריטים ממדגסקר - כל זה בזמן שהם חיים מהבסיס שלנו בדנמרק.

עכשיו, 10 שנים מאוחר יותר אנחנו 35 אנשים ברייס דנמרק - יש לנו במשרד ותצוגה יפה בבניין המספנה הישנה ליד הנמל בדנמרק. יתר על כן, אנו מעסיקים 12 אנשים במשרדי המכירות שלנו ברחבי אירופה."

במילים אחרות מי שהקימו את Rice הגשימו את החלום של רוב מי שאני מכירה והחליפו קריירה בעסק עצמאי קטן ומשגשג, שמאפשר להם חיים שפויים.

החנות של Rice בישראל נמצאת בשוק הפשפשים ברחוב נחמן 3 ונקראת Sofi, קשה לפספס אותה, היא צבעונית באופן יוצא דופן, וכשמסתכלים מקרוב גם מציעה המון דברים מקסימים, כל עוד יהיו במידה, אחרת מדובר בלונה פארק. אלו כמה מהמציאות שלי:






















קבעתי דייט מנטאלי עם החנות, לכשנגיע לשלב הקישוט, במהרה בימנו, אמן.


יום רביעי, 12 במאי 2010

אנתרופולגים נהנים יותר

קיבלתי ממרמלדה אימייל שהזכיר לי את אחת החנויות האהובות עלי בעולם כולו. מימיי לא קניתי בה ולו סיכת ראש, קשה לי להאמין שעוד יצא לי לקנות בה משהו, ומצד שני הייתי עוברת לגור בה- אנתרופולוגי, מכירים?

התייר המזדמן טועה ורואה בה חנות בגדים, למעשה מדובר בחנות של סגנון חיים (אפנה, ריהוט, ספרים וצעצועים). הבגדים פה יפים, צבעוניים ועם זאת דהויים עם מראה מעט בלוי. מה שלא ממש עובד בשבילי מבחינת ביגוד עובד בהחלט בעיצוב פנים. בחנות מציעים פריטים מלאי שמחת חיים אך עם אופי וינטג'י, שלעולם לא ירגישו איקאה.

לאור החדשות על פתיחתו של אתר החנות למשלוחים לישראל ביקרתי בו ווירטואלית. לצערי, ההמרה לשקלים לא מחמיאה לתמחור, ונזכרתי למה טרם זכיתי לרכוש פה מכולה שלמה. ועדיין מצאתי בהחלט כמה חלומות חדשים-

וילון אמבטיה, שהייתי לובשת לחתונה, 460 שקלים אומללים
שטיח אמבטיה חמוד ביותר, 187 שקל, לא סביר אבל אפשרי כמובן
וילון קסום לחדר השינה שלנו, אסף יעדיף כנראה לישון באוטו מאשר בחדר עם כזה וילון, 1000 שקל (תג המחיר = לא אסון).

בתי ציפורים שיתקבלו בברכה לחנוכת הבית, 225 שקלים, קטן עליכם
 

ערסל ותכשיט מרפסות אולטימטיבי, 1940 שח' לא כולל מע"מ

יום שני, 10 במאי 2010

שלוש 4 ולעבודה

לפעמים שווה לקטר אל היקום, לפני מספר ימים פרסמתי את הפוסט - "עד מתי"

והנה, לאחר חודשים ארוכים, ואחרי שבהחלט אבדה תקוותנו - יש טופס 4! מזל טוב דירונת נחמודת, עוד טופס אכלוס, גמר חשבון ונשחרר אותך לחופשי.

במעבר מקרי ליד הבניין שהיה נעול כבר חודשים ראיתי רכב בחניה. חשמלאי חביב עבד בבניין והסכים להכניס אותי בניגוד להנחיות. וכך זכיתי לתזכורת כמה הדירה שלנו חמודה, וכמה שבא לי לביית אותה.

יום ראשון, 9 במאי 2010

רולטת סגנונות

קשה לי להגדיר מה הכיוון עיצובי שאני מחפשת עבור הדירה שלנו. קל לי יותר להגדיר מה אני לא רוצה -
  • אני לא אוהבת את הסגנון של הזולה המרוקאית
  • סגנון של בית פרובנסי כפרי נראה לי לא רלונטי לתל אביב
  • כיוונים של צבעוניות פלסטיקית או זכוכית יהפכו דירה כמו שלנו למשרד
  • הדירות האדריכליות שבהן ספה לבנה מנורה שחורה ושטיח אדום יפות, אבל לא ממש ביתיות
  • אני בשום אופן לא רוצה דירה יפנית או הודית, ולא רואה סיבה שנציב פסלים של בודהה בדירה של שני אנשים כל כך לא רוחניים
אז מה כן? לשם השעשוע אני משחקת ב - Style Assistant  שזו רולטה שמערבבת סגנונות, צבעים וחדרים. לא כל ההצעות מתאימות, אבל לפעמים עולים בגורל חדרים נהדרים, ובינהם-

חדר האוכל המקסים הזה עלה לי בהגרלה, בהגדרתו הוא "ים תיכוני לבן"

יש הרבה רעיונות נחמדים בסלון הזה שמוגדר כוינטג' כחול:
ואחרון חביב הגרלתי חדר ילדים לופטי מקסים
משהו מבין איך ההגרלה עובדת? איפה לאסוף את הזכיות?