יום שבת, 14 במאי 2011

קונצרטו לטוסיק ולפלוץ

יש פער בין איך שנראה המלאכון הצחור שלנו ובין האפקטים הקוליים של המלח השיכור שהוא מפיק (כן זה פוסט על פלוצים). אסף ואני מסכימים שמדובר בבעיה שבמקורה היא גנטית, אנחנו חלוקים רק לגבי השאלה מי הוריש אותה לטל.

למרות החשש שטל יאמין שמדובר בהתנהגות חביבה, אנחנו מאוד מעודדים אותה, גם מתוך אמונה שהיא מקלה על גזים בבטן.

מעבר לעידוד שלאחר המעשה אותו אנחנו מספקים ברוחב לב, אסף גם מתערב ומנסה ליצר פלוצים בפעילות אותה הוא מכנה "קונצרטו לטוסיק ולפלוץ". במסגרת הקונצרטו אסף מכופף את הרגלים של טל אל הבטן, עושה תרגילי אופניים, וטל ממלא את חלקו בשמחה. טל מגלה השתתפות כל כך ערה בקונצרטו, שאסף קורא לו המאסטרו, ומקווה שיקבל סידרת טלוויזיה.

אני לעומת זאת אמרתי לטל שהוא כולו רוח וצלצולים (כי הוא אכן מפליץ רבות, אבל בכלל לא עושה קקי).

ואם כבר הוזכר הקקי, והברחתי גם כך את עדיני הנפש ואנשי התרבות, אני אציין עוד שטל עושה קקי רק בערבי חג (ליל הסדר, פסח שני, ערב יום השואה), ואנחנו מקווים שלא יתפקע בהמתנה ללג בעומר...



יום חמישי, 12 במאי 2011

לחתונה של פוצקילולי ובח"ל

לא היה פשוט לבחור שם לטל הקטן.

למזלנו שנינו אוהבים שמות עבריים, לא מיוחדים כגון שם עצם שעבר הסבה, לא שמות מהארכיון, ולא שמות של בנות. אני חוששת להעליב אבל הבנתם שג'ון, סלע, אבשלום, ושיר לא באו בחשבון. בכל זאת לצערנו לא מצאנו אף שם ששנינו אוהבים. כשאושפזתי בכפייה במחלקת טרום הלידה אסף ריחם עלי והסכים שנבחר שם מהרשימה שלי.

אם הייתי יודעת עד כמה השם יהיה חסר שימוש לא הייתי מקימה כזה מאבק. אני בכלל קוראת לתינוק שלי - פוצקילול
פוצקי - שם קיצור
פוצקילולי - שם חיבה
פוצקילולון - שם עוד יותר חיבה

אסף חושש שאם לא נשתמש, טל לא ידע איך קוראים לו. לכן הוא מקפיד להשתמש בשם המון פעמים בכל משפט: "טל עייף, טל רוצה לישון, לילה טוב טל" וכו.

ואני אומרת שאיכשהו אני לא חוששת מהתרחישים הבאים:
יעלה ויבוא חתן הבר מצווה פוצקילולי
הנכם מוזמנים לחתונה של פוצקילולי ובחירת ליבו

וזה הפוצקילולון החמוד שלנו
אי לב יו בייבי!



יום שלישי, 10 במאי 2011

הס פן תעיר

טל הקטנטן מילא את החיים שלנו באושר ואהבה עצומים. אני מקדימה ומציינת את זה כדי שלא תיווצר תמונה לא נכונה לגבי ההצהרה הבאה - לפעמים נדמה לי שמאז שהוא הגיע המטרה המרכזית שלי היא שהוא יישן.

השיטה לתינוק ישן טוב מתחלקת לשניים:
  1. להרדים אותו
  2. לא להעיר אותו
איך עושים את זה? אין לי מושג. הייתה תקופה שחשבתי שטל הוא כמו מבוגר ישן אך ורק בלילה, אחרי כן ייחסתי לו כל מיני גזים וכאבים שיסבירו למה הוא מתלונן. עד שהתברר שהאוצר שלנו עייף מאוד ואבא שלו אפילו מצליח להרדים אותו (חמסה חמסה), כלומר, הבעיה היא שלי. בינתיים אני מרדימה אותו בהליכות א-ר-ו-כ-ו-ת בעגלה. ומה עם כל ההמלצות על זה שכשהתינוק ישן גם האמא צריכה לישון? לא בבית ספרנו.

האתגר השני הוא לא להעיר את טל. בעגלה גם סירנה של אמבולנס לא ממש משפיעה עליו (שוב חמסה חמסה), בבית אין רשרוש שהוא מפספס. החל מהמקרים החמורים שבהם מעירים אותו בזדון כגון כשאסף מתעטש, מרצון טוב כאשר אני לוקחת אותו לידיים כשהוא מתלונן במיטה, ומתברר זה היה קיטור מתוך שינה (לשעבר בשלב זה). המשך בהתנכלויות של עיריית תל אביב באמצעות צוררי השינה משאיות הזבל ומפני העלים. ועד התהפכות שקטה במיטה, "קנאק" מהרגל שלי, ועוד שלל רחשים קלים מחסלי שנ"צ.

שלא תחשבו שאני לא יודעת מה העמדה של הסופר נני, הלוחשת לתינוקות, ושאר היועצים. אני פשוט לא מסוגלת להשאיר אותו לרטון בעריסה, מסכנון קטן. אני רוצה שהוא יהיה מבסוט כל הזמן, גם אם בגלל זה בדיוק הוא מת מעייפות.

אבל לפעמים הקסם מתרחש ואז טל ישן כמו מלאך עם הפנים בקיר ויד מחוץ לעריסה. כן,ככה בדיוק ישנים מלאכים!





לילה טוב פוצקילול שלי!