יום שבת, 27 בנובמבר 2010

טוב שיש גבר בבית

אחרי שאתמול החמאתי לאסף, עכשיו אני נאלצת להכפיש אותו. אסף לא מתקן כלום בבית. תכונה שממקמת אותו גבוה ברשימת פסולי החיתון... יש לו מזל שיש לו אותי.

אי אפשר היה לחזות את התכונה הזאת אצלו, הוא מסווה אותה מצוין בזכות כל הציוד המשוכלל שיש לו שכולל מקדחות, ארגזי ברגים, מברגים, פטישים ועוד ועוד.

לפני שהכרתי את אסף ההורים שלי ואחותי ובעלה היו עוזרים לי להתקין דברים בבית. אבל מאז שאסף הגיע, עם כל הרושם המטעה שהוא דואג ליצר, אפחד לא עוזר לי יותר ויכולים לעבור חודשים בלי שתמונות ייתלו למשל.

למזלנו פגשנו בלאונל שיפוצניק ברזילאי חמוד, שלא מתנגד לתפקד בתור הגבר האמיתי פה בבית, ותמורת סכומים באמת פעוטים פותר את המשבר. השבוע הוא היה פה ותלה תמונות שלנו:



אז תודה ללאונל, ולא פחות חשוב תודה לנעם אופיר חבר וצלם מחונן שהוא המקור של כל היופי הזה.

יום שישי, 26 בנובמבר 2010

אחסון לטווח ארוך

לפעמים, לעתים נדירות, הכי מדויק להגיד - כמעט אף פעם - אסף צודק.

למשל לאחר שהצקתי לו ארוכות שהגיע הזמן שנסיים לפרק ארגזים, הוא נשבר ולפני שבועיים פרקנו חצי מהארגזים שנשארו מהדירה הקודמת. בגלל הארגזים הללו אחד מחדרי השינה שלנו היה בפועל ממש מחסן.

במשך שבועיים הבית היה מהומה מוחלטת עד שחילקנו את כל הבגדים שלא רצינו, וזרקנו את מה שלא נשתמש, והענקנו מכשירי חשמל ישנים. מאז נשאר ממש עוד קצת ממה שפורק לסידור.

החדר שישמש כמחסן, עדיין משמש כמחסן, רק פחות עמוס. אבל כל מה שפורק ועוד אין לו מקום מחכה עכשיו בחדר העבודה שלנו, ולמעשה גם הוא הפך למחסן. עוד חידוש מהימים האחרונים הוא שסופסוף בנו לנו מחסן לדירה, וגם בו יש כמה ארגזים וארונות ישנים.

זה המחסן הראשון (חדר שינה בעתיד)
















זה המחסן השני (חדר עבודה בעבר הקרוב)
















מטעמי אסתטיקה המחסן השלישי יוצנע בשלב זה.

כמו שאסף אומר לפני הסדר היה לנו מחסן אחד, עכשיו יש לנו שלושה מחסנים...
צודק.

יום שישי, 19 בנובמבר 2010

לעיסת נייר

אוקיי, אז הייתי בחופשת בלוג בחודש האחרון. ננזפתי מספר פעמים, ובצדק...

זה רק כי העולם האמיתי הפך עמוס ברמות שלא זכורות לי, כולל ימי עבודה של 14 שעות, שמצטרפים לימי העבודה של לפחות 18 שעות של אסף. תכלס הבית שלנו הוזנח, כך שלא באמת היה לי מה לעדכן.

לא רק הבית הוזנח אלא גם אספי החמוד. לא בישלתי כלום שבועות, המקרר שלנו כמעט ריק לגמרי, למעט איזו ריבה ישנה. ועד השבוע לא הספקתי לעדכן את אסף אפילו בדברים קטנים שלוקח רק כמה דקות לספר.

אבל זהו, אני מקווה שאנחנו מתחילים לחזור לשגרה, אסף ישן אתמול 6 שעות, ואני עבדתי רק 10 שעות בימים האחרונים, הערב אפילו נצא לארוחה רק שנינו, זה לא קרה כבר לפחות חודשיים, ובנוסף התחלנו להשקיע שוב בקן שלנו.

הדבר הראשון שנוסף לבית הוא צמד החמד הזה:























לפני חודשיים בערך סיפרתי לאסף שאני עומדת להירשם לקורס לעיסת נייר. אסף שאל "למה שתרצי ללעוס נייר?". צחוקים איתו...

אז הקורס התחיל, ובסוף כל שיעור אסף בדק איתי באיזה מקום סיימתי, ולצערי תמיד הגעתי למקום האחרון. על פי אסף הישגים מודדים בכמות לא באיכות (או כל מדד לא מובהק אחר). וכך יצא שהייתי האחרונה לקחת איתי הביתה יצירה שלמה, אבל עכשיו כשלקחתי, אני מאוד מאוד מרוצה, על אף המקום האחרון והמביך...

החמודים האלה מחכים למקום של קבע על הטלוויזיה, שהיא ה"מדף" היחיד בבית כרגע. אני מקווה שהטלוויזיה הישנה תוחלף ולא תישאר מדף, וגם שיהיו פה בסופו של דבר מדפים.

לכל מי שמתעניין הקורס הוא חלק מרשימת הקורסים של נירלט, ואני מאוד ממליצה עליו.