היום המאושר בחיינו

אחת לכמה ימים אני שואלת את אסף "אתה יודע איזה יום היום?" ועונה מייד "היום זה היום המאושר בחיינו!"

ולמה מגיע לנו כל האושר הזה?

בעבר המביש, היה מדובר ביום רביעי שבו שודר פרק מהעונה הראשונה של "הישרדות". השתפרתי מאז, ויש לי פחות התמכרויות כאלו. בעיקר כי אסף אוסר עלי להקליט ובמקרים חמורים כגון "האח הגדול" אפילו לראות ולו פרק אחד. במאמר מוסגר, אני נהנית מתחושת עליונות שלגמרי לא מגיעה לי, משום שלא ראיתי את האח הגדול עונה 2. ומחזיקה אצבעות לגמילה מ"כוכב נולד" עונה 17, או מה שלא יהיה שמתחיל עכשיו.

אחת לשבוע, היום המאושר בחיינו חל ביום שני שבו אגוסטינה החמודה מגיעה וליום אחד הכל נקי ומסודר. זה יום מעולה לבקר אותנו, כי כך נחסכת לי קדחת האורחים, שעליה יסופר בפעם אחרת, (יש גבול לכמות המאמרים המוסגרים).

התזמון האחרון בו חל היום המאושר בחיינו, הוא בימים בהם הספל האהוב עלי אינו במדיח, וזמין לי לקפה של הבוקר. זה קורה אחת לשלושה או ארבעה ימים. אם הספל נקי ביום שני, זה נחשב פעמיים כי טוב.

הכירו את כוכב הפוסט, ניסיתי לסדר לו סביבה אומנותית כדי לא לצאת עלובה מידי, ספק שזה יעשה את העבודה:

כמה מהרעיונות שאסף הציע היו לקנות עוד ספל כזה, או לשטוף את הספל במו ידי, כדי שתמיד יהיה נקי. כל מי שמבין קצת בהתנהלות המין האנושי יודע שאז אני אקח את הספל כמובן מאליו, ויותר הוא לא יגרום לי שום אושר, חבל...

אלו הסיבות שהפכו את שאר הספלים שלנו לפסולי חיתון-

1. ספלים צבעוניים מבפנים

2. ספלי זכוכית, כשמלצרתי יצא לי להכיר חובבי נס על חלב בספל זכוכית, מה שרק חיזק את פסילת הספל הזה לחיתון

3. ספלים קטנים מידי, למה לטרוח בכלל להכין קפה אם בסוף נשאר טעם של עוד

4. ספלים שחולקו כמתנות מחברות, מביש ביותר

5. ספלים בעלי שפה עבה (משום מה זה לא נשמע לי פוליטיקלי קורקט להגיד את זה)

זהו, אלו כל הספלים שלנו. יכול להיות שהגיע הזמן לוותר על הימים המאושרים בחיינו, ולחדש קצת את המלאי.