אל בהלה, סתם שם מתחכם לפוסט... אתם עוד פה?
אם יש משהו לגביו אסף ואני חלוקים מחלוקת עמוקה ותהומית, זו החנות "חדרים". אני אוהבת את החנות הזו אהבת אמת, מבקרת בה בהתמדה עוד מפעם כשלא יכולתי לקנות שם ולו כוס, ועד היום שאני בהחלט יכולה ומתכוונת לקנות שם את הריהוט לדירה שלנו.
לדעת אסף את הריהוט שמוכרים בחדרים אפשר פשוט לאסוף נטוש בקיבוץ שלו, והם אפילו יודו לנו.
אז יאללה -
מהמזכירות אני רוצה כאלו כיסאות
מהבתי ילדים כאלו מנורות
מחדר האוכל כאלו כדים וקומקומים
מהמחסן של המטע כזו מיטה
אם יש משהו לגביו אסף ואני חלוקים מחלוקת עמוקה ותהומית, זו החנות "חדרים". אני אוהבת את החנות הזו אהבת אמת, מבקרת בה בהתמדה עוד מפעם כשלא יכולתי לקנות שם ולו כוס, ועד היום שאני בהחלט יכולה ומתכוונת לקנות שם את הריהוט לדירה שלנו.
לדעת אסף את הריהוט שמוכרים בחדרים אפשר פשוט לאסוף נטוש בקיבוץ שלו, והם אפילו יודו לנו.
אז יאללה -
מהמזכירות אני רוצה כאלו כיסאות
מהמחסן של המטע כזו מיטה
ומהאורוות כזה שרפרף
את הספסל הזה שאסף אומר שאפילו ברפת לא היו מכניסים, כנראה נצטרך לקנות
תקראי לי ואני אגיע יחד איתך לאיסוף מהקיבוץ :)
השבמחקאת נשמה
השבמחקהאמת - כאן אני צריך להיות לצד האנדרדוג ולהסכים עם הקיבוצניק. לא שאין בתמונות האלה דברים יפים (אני צריך להגיע לחנות לראות הכצעקתה) אבל נראה לי שמדובר בעיקר ברטרו ולא באסטתיקה לשמה. כלים מאמייל זה פאסה מאז שהמציאו את הפלאסטיק והנירוסטה, והספסל באמת חסר עיצוב (מלבן עם רגליים). נשאלת השאלה אם כל מה שיש יפה.
השבמחקמה שיש לי להגיד זה שדם סמיך ממים, וגם עם הריהוט קצת מכוער זו לא סיבה לתמוך באסף.
השבמחקוברצינות, הריהוט בחדרים באמת נראה קצת ישן ומשומש, מה שמסביר את התחושה של אסף ש"כל אחד יכול לאסוף ריהוט שנזרק מהמשרד של הרפת ולמכור אותו בהון רק מפני שעברו 40 שנה". אבל יש שם גם המון דברים יפים, ומאוד "בייתים". רק צריך לא להגזים.