יום חמישי, 29 ביולי 2010

Walk of Shame

טוב, לא נעים להודות, נסעתי לאיקאה.
זה אחרי שנאמתי שהדברים שלהם לא מיוחדים, ולא עמידים, ולא ולא...

לא מספיקה הבושה, עוד נסעתי במהלך ה"סייל סייל סייל, איקאה סייל, איקאה סייל". כמובן שנערכתי לחוויה מחשלת- בחרתי הכל מראש באתר, בדקתי שקיים במלאי, סימנתי איפה זה במחסן כדי לא לעבור בחנות בכלל.

כדי לאזן את ההשמצות הפרועות מהעבר, זה הסיכום המאוזן של הביקור בחנות:
החוויות החיוביות - הייתה חניה; לא דרסו אותי ואני לא דרסתי אחרים עם עגלות הענק; הארון שרציתי לאמבטיה נראה ממש יפה גם בחיים שמחוץ לקטלוג; התור לקופות עבר בשלום; נשברה לי כוס לאחר התשלום והקופאית הציעה לי להחליף בחדשה.

החוויות השליליות - עקב כשלי ניווט עברתי לצערי את כ-ל החנות כולל חדרי הילדים; באופן צפוי קניתי עוד המון דברים קטנים שלא תכננתי במאות שקלים; הכל היה כבד רצח ולא היה קל לגייס עזרה; למרות שסכום הקניה היה מעל 1,300 שקלים איקאה לא הרגישו שמגיעה לי שקית לאסוף את הקניות, וכך הרוויחו עבור הקניה שלי עוד שקל שלם; אסף טוען שהרכבת הארון הייתה מרובת שלבים ומציקה.

ואלו הקניות-
ארון שירות לאמבטיה, יש להודות שבאיקאה היו הארונות הכי יפים בעיני























מדרגות לחדר הארונות, אחד מכמה מוצרים שפותרים בעיות, שהכי קל למצוא באיקאה, בטח יש כאלו בעוד מקומות, אבל להתחיל להתרוצץ ולחפש זה מוגזם...























קניתי עוד שטויות - כוסות, מגבות, שטיחי אמבטיה, נרות, מסגרות וקופסאות קרטון. בתחום האקססוריז תמיד יש באיקאה דברים יפים וזולים. לדעתי זה הקטע המתוחכם של הרשת. זה לא שבאמת חיפשתי קופסאות, ובכל זאת קניתי. דרך אגב הן כבר בשימוש ופותרות בלאגן של ניירת.























אם כבר אני מתוודה, ראיתי עוד כמה דברים שאהבתי, אולי אני אחזור. אבל אז אני כבר לא אגלה!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה