שום שביזות מימי לא הזכירה בעצמתה את זו.
חופשת הלידה נגמרת, ובקרוב הפוצקילול ואני יוצאים מהבועה שלנו.
טל לא מכיר עולם שאני לא נמצאת בו, גם אני כבר בקושי זוכרת את העולם בלעדיו. העצב הענק הוא בגלל סיום התקופה המדהימה שהייתה לנו ביחד - הקסם, האושר, ההרמוניה, היקום הפרטי שלנו.
אני מסתכלת עליו וחושבת איך כולו הגיע ממני, כל גרם, ובהתחלה היה צריך מיקרוסקופ בשביל לראות אותו, היום אפשר לראות אותו מהחלל. למרות שהוא גדל, הוא עוד מרגיש לי תמים מידי וטרי מידי בשביל למסור אותו לאחרים. קשה לעכל שהוא יחפש אותי, ואני לא אהיה שם, אפילו לא בחדר הסמוך.
חבל שאנחנו חיים בתקופה (או ברוח המחאות האקטואליות - במדינה) שבה אמא ותינוק צריכים להתפצל לעיסוקיהם אחרי חודשים ספורים.
טל שלי
אני מקווה שתמשיך להיות תינוק מאושר
שתאהב את המטפלת שבחרנו עבורך
שתפתח חברות עם הפרטנרית הקטנה
שתקבל כל הזמן חום ויחס לפחות כמו שמגיע לך
שישימו לב מיד כשתעשה קקי וידאגו לך
שלא תתחיל ללכת או להגיד מילים חדשות שלא בנוכחותי
ששעות הבוקר יעברו לנו מהר ושעות אחרי הצהרים יעברו לאט
ושהשביזות הזו תעבור
חופשת הלידה נגמרת, ובקרוב הפוצקילול ואני יוצאים מהבועה שלנו.
טל לא מכיר עולם שאני לא נמצאת בו, גם אני כבר בקושי זוכרת את העולם בלעדיו. העצב הענק הוא בגלל סיום התקופה המדהימה שהייתה לנו ביחד - הקסם, האושר, ההרמוניה, היקום הפרטי שלנו.
חבל שאנחנו חיים בתקופה (או ברוח המחאות האקטואליות - במדינה) שבה אמא ותינוק צריכים להתפצל לעיסוקיהם אחרי חודשים ספורים.
אני מקווה שתמשיך להיות תינוק מאושר
שתאהב את המטפלת שבחרנו עבורך
שתפתח חברות עם הפרטנרית הקטנה
שתקבל כל הזמן חום ויחס לפחות כמו שמגיע לך
שישימו לב מיד כשתעשה קקי וידאגו לך
שלא תתחיל ללכת או להגיד מילים חדשות שלא בנוכחותי
ששעות הבוקר יעברו לנו מהר ושעות אחרי הצהרים יעברו לאט
ושהשביזות הזו תעבור
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה