יום שני, 15 באוגוסט 2011

התפארות משולחת רסן

טל הוא תינוק מאוד מאוד חמוד, שמח, וצחקן. את רוב הזמן אני והוא מעבירים כשהוא משחק, ואני שומרת שלא יאכל נעליים, או ינגח בשולחן, ועל הדרך גם אני משחקת וצוחקת המון. איכשהו יצא שבתוך הנירוונה שלנו הבייבי בן החמישה וחצי חודשים דפק ספרינט התפתחותי, שממש מרתק לראות. בהמשך לפוסט הקודם אלו ההתרחשויות בחודש האחרון:

לפני חודש טל נעמד על שש וגם על ארבע, יש וידאו! ולא אין לו שש רגליים, זה שם כזה לעמידה שהיא על ארבע + הברכיים.  בגיל חמישה חודשים הוא הגביר את האימונים בזחילה ופיתח סגנון מוזר (יותר יפה לקרוא לו ייחודי) שכולל עמידה על 4, הליכה עם כפות הרגליים והשתטחות קדימה. הוא גם מנסה להתיישב אבל עוד לא שולט לגמרי באומנות.

פתאום שמתי לב שטל משחיל יד לשרוול, זה מאוד עוזר, תודה!

הקטנטן הוא גם קשקשן, המילה הראשונה של טל הייתה "אם אם" כשהוא רעב. אבל מרגש עוד יותר, כעבור שבועיים, שמענו את המילה האמיתית הראשונה "אור", (זה בסדר, גם אני לא האמנתי) בהתחלה טל השתמש בה ממש נכון, על מנורה דולקת (דנה קורן, נקראת לדוכן העדים) וכשמדליקים ומכבים את האור, לאחר ההתלהבות והנשיקות שהוא מקבל כל פעם שהוא אמר "אור", עכשיו הוא כבר אומר את זה כל הזמן, ובעיקר בלילה כשהוא רוצה לשדל אותי לשחק במקום לישון.


אושר גדול בחבילה קטנטנה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה